Michneh Torah/Sefer Nezikine/Guezelah Vaavedah/12

Chap. 12

א מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה וּפָגַע בַּאֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת חֲבֵרוֹ אִם יָכוֹל לְהַחְזִיר שְׁתֵּיהֶן חַיָּב לְהַחְזִיר שְׁתֵּיהֶן וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחְזִיר אֶלָּא אַחַת מֵהֶן אֲבֵדָתוֹ קוֹדֶמֶת וַאֲפִלּוּ לַאֲבֵדַת אָבִיו אוֹ שֶׁל רַבּוֹ שֶׁלּוֹ קוֹדֵם לְכָל אָדָם:

ב פָּגַע בַּאֲבֵדַת רַבּוֹ עִם אֲבֵדַת אָבִיו [א] אִם הָיָה אָבִיו שָׁקוּל כְּנֶגֶד רַבּוֹ שֶׁל אָבִיו קוֹדֶמֶת וְאִם לָאו שֶׁל רַבּוֹ קוֹדֶמֶת. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה רַבּוֹ מֻבְהָק [ב] שֶׁרֹב חָכְמָתוֹ שֶׁל תּוֹרָה מִמֶּנּוּ לָמַד:

ג הֵנִיחַ אֲבֵדָתוֹ וְהֶחְזִיר אֲבֵדַת חֲבֵרוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא שָׂכָר הָרָאוּי לוֹ. כֵּיצַד. שָׁטַף נָהָר חֲמוֹרוֹ וַחֲמוֹר חֲבֵרוֹ שֶׁלּוֹ יָפֶה מָנֶה וְשֶׁל חֲבֵרוֹ מָאתַיִם. הִנִּיחַ אֶת שֶׁלּוֹ וְהִצִּיל אֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ. וְאִם אָמַר לוֹ אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ וְאַתָּה נוֹתֵן לִי דְּמֵי שֶׁלִּי אוֹ שֶׁהִתְנָה בִּפְנֵי בֵּית דִּין חַיָּב לִתֵּן לוֹ דְּמֵי שֶׁלּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁחֲמוֹרוֹ עָלָה מֵאֵלָיו. הוֹאִיל וְלֹא נִתְעַסֵּק בּוֹ זָכָה בְּמַה שֶּׁהִתְנָה עִמּוֹ:

ד יָרַד לְהַצִּיל וְלֹא הִצִּיל [ג] אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ. וְכֵן אִם הָיָה עוֹסֵק בִּמְלָאכָה וּבִטֵּל מִמְּלַאכְתּוֹ שֶׁשָּׁוָה דִּינָר וְהֶחְזִיר אֲבֵדָה שֶׁשָּׁוָה מֵאָה דִּינָר לֹא יֹאמַר לוֹ תֵּן לִי דִּינָר שֶׁהִפְסַדְתִּי אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל בָּטֵל שֶׁיִּבָּטֵל מֵאוֹתָהּ מְלָאכָה שֶׁהָיָה עוֹסֵק בָּהּ. וְאִם הִתְנָה עִם הַבְּעָלִים אוֹ [ד] בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁיִּטּל מַה שֶּׁיַּפְסִיד וְהִרְשׁוּהוּ הֲרֵי זֶה נוֹטֵל. וְאִם אֵין שָׁם בְּעָלִים וְלֹא בֵּית דִּין שֶׁלּוֹ קוֹדֵם:

ה וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בָּאִים בְּדֶרֶךְ זֶה בְּחָבִית שֶׁל יַיִן וְזֶה בְּכַד [ה] שֶׁל דְּבַשׁ וְנִסְדַּק הַכַּד שֶׁל דְּבַשׁ וְקֹדֶם שֶׁיִּשָּׁפֵךְ הַדְּבַשׁ לָאָרֶץ שָׁפַךְ זֶה אֶת יֵינוֹ וְהִצִּיל אֶת הַדְּבַשׁ לְתוֹךְ הֶחָבִית אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ. וְאִם אָמַר אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ וְאַתָּה נוֹתֵן לִי דָּמִי שֶׁלִּי אוֹ שֶׁהִתְנָה בִּפְנֵי בֵּית דִּין הֲרֵי זֶה חַיָּב לִתֵּן לוֹ. וְאִם נִשְׁפַּךְ הַדְּבַשׁ לָאָרֶץ הֲרֵי זֶה הֶפְקֵר וְכָל הַמַּצִּיל לְעַצְמוֹ מַצִּיל:

ו הָיָה זֶה בָּא בְּכַד שֶׁל דְּבַשׁ וְזֶה בָּא בְּקַנְקַנִּים רֵיקָנִים וְנִסְדְּקָה כַּד הַדְּבַשׁ וְאָמַר לוֹ בַּעַל הַקַּנְקַנִּים אֵינִי מַצִּיל לְךָ דְּבַשׁ זֶה בְּקַנְקַנַּי עַד שֶׁתִּתֵּן לִי חֶצְיוֹ אוֹ שְׁלִישׁוֹ אוֹ כָּךְ וְכָךְ דִּינָרִין וְקִבֵּל עָלָיו בַּעַל הַדְּבַשׁ וְאָמַר לוֹ הֵן הֲרֵי זֶה שָׂחַק בּוֹ וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ שֶׁהֲרֵי לֹא הִפְסִידוֹ [ו] כְּלוּם:

ז וְכֵן מִי שֶׁבָּרַח מִבֵּית הָאֲסוּרִים וְהָיְתָה מַעְבֹּרֶת לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ הַעֲבִירֵנִי וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ דִּינָר וְהֶעֱבִירוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ [ז] הָרָאוּי לוֹ. וְאִם הָיָה צַיָּד וְאָמַר לוֹ בַּטֵּל מְצוּדָתְךָ וְהַעֲבִירֵנִי נוֹתֵן לוֹ כָּל מַה שֶּׁהִתְנָה עִמּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

ח שַׁיָּרָא שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת בַּמִּדְבָּר וְעָמַד עָלֶיהָ גַּיִס וּטְרָפָהּ אִם אֵינָן יְכוֹלִין לְהַצִּיל מִיָּדָם וְעָמַד אֶחָד מֵהֶן וְהִצִּיל הִצִּיל לְעַצְמוֹ. וְאִם יְכוֹלִין הֵן לְהַצִּיל מִיָּדָם וְקָדַם אֶחָד מֵהֶן וְהִצִּיל אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל הִצִּיל לָאֶמְצַע:

ט הָיוּ יְכוֹלִין לְהַצִּיל עַל יְדֵי הַדְּחָק כָּל הַמַּצִּיל מַצִּיל לָאֶמְצַע אֶלָּא אִם כֵּן אָמַר לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל הֲרֵי זֶה מַצִּיל לְעַצְמוֹ. שֶׁכֵּיוָן שֶׁשְּׁמָעוּהוּ אוֹמֵר לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל הָיָה לָהֶן לִדְחֹק עַצְמָן וּלְהַצִּיל וְכֵיוָן שֶׁיָּשְׁבוּ וְלֹא הִצִּילוּ הֲרֵי נִתְיָאֲשׁוּ מִן הַכּל:

י * הָיוּ שְׁנֵי שֻׁתָּפִין וְהִצִּיל אֶחָד מֵהֶן הִצִּיל לָאֶמְצַע. וְאִם אָמַר [ח] לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל הֲרֵי זֶה חָלַק מֵחֲבֵרוֹ וְהִצִּיל לְעַצְמוֹ. וְכֵן הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לְהַצִּיל כָּל שֶׁיַּצִּיל הֲרֵי הוּא לַמַּשְׂכִּיר וְאִם אָמַר לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל הֲרֵי זֶה חוֹזֵר בּוֹ מִן הַשְּׂכִירוּת וְכָל שֶׁיַּצִּיל אַחַר שֶׁאָמַר כֵּן הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ:

יא שַׁיָּרָא שֶׁחָנְתָה בַּמִּדְבָּר וְעָמַד עָלֶיהָ גַּיִס [ט] לְטָרְפָהּ וּפָסְקוּ עִם הַגַּיִס מָמוֹן וְנָתְנוּ לוֹ. מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹנָם וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי נְפָשׁוֹת. וְאִם שָׂכְרוּ תַּיָּר לִפְנֵיהֶם לְהוֹדִיעָם הַדֶּרֶךְ מְחַשְּׁבִין שְׂכָרוֹ לְפִי מָמוֹן וּלְפִי נְפָשׁוֹת. וְאַל יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַחַמָּרִים:

יב רַשָּׁאִין הַחַמָּרִים לְהַתְנוֹת [י] בֵּינֵיהֶן כָּל מִי שֶׁתֹּאבַד מִמֶּנּוּ חֲמוֹר מִבְּנֵי הַשַּׁיָּרָא מַעֲמִידִין לוֹ חֲמוֹר אַחֶרֶת. וְאִם פָּשַׁע בָּהּ הוּא וְאָבְדָה אֵין חַיָּבִין לְהַעֲמִיד לוֹ:

יג אָבְדָה חֲמוֹרוֹ וְאָמַר תְּנוּ לִי דָּמֶיהָ וְאֵינִי רוֹצֶה לִקַּח חֲמוֹר וַהֲרֵינִי שׁוֹמֵר עִמָּכֶם אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ אֶלָּא מַעֲמִידִין לוֹ חֲמוֹר אַחֶרֶת כְּדֵי שֶׁיִּזְדָּרֵז עַצְמוֹ וְיִשְׁמֹר בְּהֶמְתּוֹ. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה אַחֶרֶת בַּשַּׁיָּרָא אֵינוֹ דּוֹמֶה שׁוֹמֵר אַחַת לְשׁוֹמֵר שְׁתַּיִם:

יד סְפִינָה שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם וְעָמַד עָלֶיהָ נַחְשׁוֹל לְטַבְּעָהּ וְהֵקֵלּוּ מִמַּשָּׂאָהּ. מְחַשְּׁבִין לְפִי מַשּׂאוֹי וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן. וְאַל יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַסַּפָּנִים:

טו רַשָּׁאִין הַסַּפָּנִים לְהַתְנוֹת בֵּינֵיהֶן כָּל מִי שֶׁתֹּאבַד לוֹ סְפִינָה מַעֲמִידִים לוֹ סְפִינָה אַחֶרֶת. פָּשַׁע בָּהּ וְאָבְדָה אוֹ שֶׁפֵּרַשׁ לְמָקוֹם שֶׁאֵין הַסְּפִינוֹת הוֹלְכוֹת בּוֹ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן אֵין חַיָּבִין לְהַעֲמִיד לוֹ:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source